קבלת שמירה

קבלת שמירה

אין השומר נעשה שומר אלא א"כ ביקשו ממנו לשמור החפץ והוא קיבל על עצמו לשמרו.

דהיינו שהחפץ בא לידו בתורת שמירה, והמפקיד נתכוון שהשומר ישמור עבורו את הפקדון, והשומר הסכים לכך שהחפץ יהיה בידו והוא ישמרנו.

שולחן ערוך רצ"א סעיף ב'

שומר חנם הוא שהפקיד אצלו כסף או כלים או בהמה או כל דבר לשמור והוא קבל עליו לשומרו ואפילו לא קיבל בפירוש אלא שאמר לו הנח לפני הוא שומר חנם אבל אם אמר לו הנח לפניך או הנח סתם (או שאמר לו הרי הבית לפניך) (רמב"ם פ"ב מה' שכירות וטור) אפילו שומר חנם לא הוי ואינו חייב שבועה כלל אבל מחרים על מי שלקח פקדון שלו ולא יחזירנו לבעליו ומכל מקום מי שהיה מהלך בדרך ואמר לו חבירו הולך עמך אלו המנעלים ואמר לו הניחם כאן על החמור והניחם שם ולא קבלם הנפקד בידו אלא כמו שהניחם המפקיד על החמור כך הוליכם ולא קשרם והלך לו מן הצד להסך רגליו והניח החמור על אם הדרך ונאבדו המנעלים הוי שומר חנם והוי ליה פושע וחייב לשלם:

אופן קבלת השמירה

מלשון המחבר הנ"ל מוכח דצריך שהמפקיד יפקיד במטרה שהשומר ישמור החפץ, וצריך שהשומר יסכים לשמור החפץ, אכן אין צריך דווקא אמירה מופרשת שמקבל על עצמו לשמור, אלא סגי גם בלשונות שמוכח מהם שמקבל על עצמו לשמור, כגון אם א"ל הנח לפני הוי ג"כ לשון של קבלת שמירה, היות ומשמעותו שיהיה לפניו וישמרנו.

וכמו כן נמצא עוד גווני של קבלת שמירה אע"פ של ביקש בפירוש לשון שמירה או שאמר שמקבל על עצמו לשמור

לשונות של קבלת שמירה או שכוונתו שלא לקבל שמירה

מתני פרק הפועלין "שמור לי וא"ל הנח לפני שומר חנם" (ב"מ דף פ' ע"ב)

ובגמרא "אמר רב הונא אמר לו הנח לפניך אינו לא שומר חנם ולא שומר שכר איבעיא להו הנח סתמא"

הרי לנו שאין צריך שהשומר יאמר בפירוש שמקבל על עצמו שמירה, אלא סגי ג"כ שאומר לשון של קבלת שמירה.

הנח לפני

הנח לפני ודאי שומר הוי

הנח לפניך

הנח לפניך ודאי אינו שומר

הנח (סתמא)

איבעיא דלא איפשטא

בביתו או ברשות הרבים

מפשטות סוגיית הגמרא הנ"ל משמע דלמסקנא אין לחלק בין א"ל בביתו לא"ל ברשות הרבים.

אמר ליה הא ביתא קמך

אמר לי ליהוו הנך זוזי בפקדון גבך דהא חשכה לי אמרי ליה הא ביתא קמך אותבינהו בביתא ואיגנוב אתא לקמיה דרבא אמר ליה כל הא ביתא קמך לא מיבעיא שומר שכר דלא הוי אלא ^אאפילו שומר חנם נמי לא הוי (ב"מ מ"ט ע"ב)

אינו נעשה שומר

א"ל לשון שאין משמעו קבלת שמירה אבל קיבל שכר

בית יוסף סימן רצ"א ד"ה שומר חינם בבדק הבית:

כ"כ הרמב"ם בפ"ב משכירות וכתב עוד דאומר לו הרי הבית לפניך נמי אינו אפילו ש"ח בפרק הזהב (מט.) וכתב הריטב"א פי' ואע"פ שקבל ממנו שכירות דמכל מקום הא ביתך קמך א"ל ולרבות זה אמר כל הא ביתך קמך עכ"ל

ובעצם הוכחתו של הריטב"א מסוגיית הגמרא דאפילו שומר שכר לא הוי, ופירש בזה אפילו אם נתן שכר.

ובאמת יש לדון בזה מדוע לא נאמר שמהא דקיבל שכר מוכח שהסכים לקבל על עצמו לשמור

קבלם מידו

דיוק מתשובת הראש

רע"א מתשובת מבי"ט - ויש לדון אי מיירי סתם או שא"ל שמור לי וקבל מידו

נתן לו להוליך בדרך

אע"פ שלא אמר לו לשמור ולא קיבל לשמור מ"מ נעשה שומר כיון שאם לא הוא ישמרנו מי ישמרנו. תשובת הרא"ש, נתיבות סק ב